הנחות היסוד הן הגישה הבסיסית והראשונית שבאמצעותה אנחנו מתייחסים לאירועים השונים. מין סוג של משקפיים שדרכם אנו רואים מפרשים ושופטים את המציאות.
הנחות היסוד של ה-NLP צמחו מתוך אותם רעיונות ואמונות בסיסיות של :
וירג’יניה סאטיר – (1916–1988) ידועה ככוהנת הגדולה של הטיפול המשפחתי.
מילטון אריקסון – ד”ר מילטון היילנד אריקסון (אנגלית: Milton Hyland Erickson; 1902 – 1980) היה פסיכיאטר ופסיכולוג אמריקאי, ממייסדי הגישה האסטרטגית בטיפול פסיכולוגי ואבי השיטה האריקסוניאנית בהיפנותרפיה. התפרסם בשל גישתו הבלתי קונבנציונלית לטיפול פסיכולוגי, השימוש הנרחב שלו במטאפורות, בטיפול נרטיבי ובהיפנוזה, תרומתו לפיתוח טכניקת ה-NLP (ניתוב לשוני פיזיולוגי), טביעת הביטוי “טיפול מהיר” וניסיונו ליצור שינוי בקרב מטופלים במספר מועט של פגישות טיפוליות. בניגוד לפסיכולוגיה הקלאסית, אריקסון תפס את התת-מודע כנפרד מן החשיבה המודעת; לטענתו, התת-מודע הוא יצירתי, מחולל פתרונות, ולעתים קרובות בעל השפעה חיובית.
פריץ פרלס – פרידריך (פרדריק) סלומון פרלס (Friedrich (Frederick) Salomon Perls) (8 ביולי 1893, ברלין, גרמניה – 14 במרץ 1970, שיקגו, אילינוי), שנודע כפריץ פרלס (Fritz Perls), היה פסיכיאטר ופסיכותרפיסט יהודי-גרמני-אמריקאי. פרלס טבע את המונח “תרפיית הגשטאלט” לתיאור סוג התרפיה שפיתח בצוותא עם אשתו לורה פרלס החל משנות הארבעים, והוא חבר למכון איסלן בקליפורניה בשנת 1964. גישתו קשורה, אולם אינה זהה, לפסיכולוגית הגשטאלט ולפסיכותרפיה התאורטית של הגשטאלט מבית מדרשו של האנס-יורגן וולטר. ליבתה של תרפיית הגשטאלט היא קידום המודעות לאחדות של כל הרגשות וההתנהגויות הנוכחים, והמגע בין האני לסביבה.
נועם חומסקי – אברם נועם חומסקי (באנגלית: Avram Noam Chomsky, נהגה באנגלית: צ’ומסקי; נולד ב-7 בדצמבר 1928) הוא בלשן יהודי אמריקאי. פרופסור אמריטוס לבלשנות במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT), בספרו Syntactic Structures בו הציג דקדוק טרנספורמטיבי (transformational grammar). על פי תאוריה זו מבעים (מילים, ביטויים ומשפטים) נגזרים מ”מבני שטח” מופשטים, שנגזרים בעצמם מ”מבני עומק” מופשטים (אבחנה חותכת זו בין מבני שטח למבני עומק נעדרת בגרסאות מודרניות של תאוריה זו). חוקי העברה, יחד עם חוקי מבנה מבע ושאר עקרונות מבניים, שולטים הן בייצור והן בפרשנות מבעים. בעזרת מערכת כללים תחביריים מוגבלת ומערכת מונחים סופית, יכול אדם לייצר מספר אינסופי של מבעים שונים, לרבות מבעים שאיש לא ביטא בעבר. היכולת ליצור מבעים במבנים מסוג זה היא מוּלדת, חלק מהמטען הגנטי של בני אדם, והיא נקראת דקדוק אוניברסלי. על פי רוב, אנו לא מודעים לעקרונות מבניים אלו, כפי שאיננו מודעים לרוב תכונותינו הביולוגיות והקוגניטיביות.
קוז’יבסקי – אלפרד קוז’יבסקי (בפולנית: Alfred Habdank Skarbek Korzybski; 3 ביולי 1879 – 1 במרץ 1950) היה פילוסוף ומדען אמריקאי-פולני, שהתפרסם בעיקר כמפתחה של תאוריית הסמנטיקה (חקר משמעות המילים) הכללית. (ליקוטי ויקיפדיה)
ועוד..”קוסמים” אחרים..
רעיונות ואמונות אלו תומצתו למשפטים קצרים שמהווים את אבני היסוד של הגישה והרוח של ה-NLP. אצל ה-NLPיסט מסגרות החשיבה הללו נהפכות לחלק מאוחד חלק ממנו ממש , בהתנהגות היום יומית שלו, סגנון החשיבה וההרגשים במצבים שונים.. מה שמאפשר לו לראות לחוות ולהרגיש את עצמו, את העולם ואת האירועים באופן נפלא יותר, ומספק לו אפשרויות התנהגות ותגובה לכל ובכל סיטואציה באופן היותר אפקטיבי לו ולמונחים שלו.
ה- NLP כמודל התפתחות גם הוא מתפתח וצומח עם השנים ועם הזמן מתווספות עוד הנחות יסוד כנ”ל.